תובנות לקראת יום ההולדת שלי…

532156_438818786210155_1036279863_n[1]

זהו, רשמית אני בת 37. ממש עכשיו. מה לא שמעתם?! מסתבר שזאת לא כזאת חדשה מרעישה…השמיים לא נפלו, ככל הנראה לא יכתבו על זה בעיתון..אבל עבורי, זהו ציון דרך.

אני זוכרת את אמא שלי כשהיתה בת 37. אני זוכרת איך נראתה, אני זוכרת מה לבשה, אני זוכרת את היום שמצאה שערה לבנה ונרעשה…

ואני היום במקומה.

אני האמא שמרגיעה, אני האמא שמחבקת, אני האמא שמכינה כריכים בבוקר, אני זו שמתדרכת את הביייביסיטר כשבפנים לעיתים אני חושבת “הי, זו אני הביייביסיטר..”

אז זהו שלא. אבל ממש לא.

יום הולדת 37 זמן טוב לעצור, לנשום, לבדוק ולראות מאין ולאן.

“זכור מאין באת ולאן אתה הולך….”.

היו שנים שהתגעגעתי לגיל מסויים- אהבתי את גיל 17, הרגשתי ששם, בנקודת הזמן ההיא היה לי הכי טוב. כבר היה לי רשיון נהיגה (זה היה נראה לי פריצת דרך) כמעט סיימתי את הבגרויות (חשוב לאין שיעור) אהבה ראשונה (תמיד מרגש) ולפני הצבא. הרגשתי שזה היה גיל נהדר שמאוד הייתי רוצה לחזור אליו.

האמנם?!

מפרספקטיבה של זמן, עשיתי לעצמי הנחות ושכחתי את הקשיים, שכחתי את הכאבים..מדפדוף באלבומים נזכרתי…

לא רוצה לחזור לשם.

חשבתי אולי גיל 24-26 “חיי הרווקות העליזים”- מה היה חסר לי בחיים? גרתי עם חברה בדירה שכורה בתל אביב, מילצרנו, חגגנו “כל העיר היתה שלנו…” בילויים, בזבוזים, קניות…בלי מחויבות…

האמנם?!

נזכרתי בכמיהה שהיתה לי אז למצוא את ה-אחד שלי, בלב שלי שהתנפץ אז אינספור פעמים..

אולי לשנה אחרי החתונה- לפני הילדים- לרומנטיקה, להתרגשויות, לטיולים…

כמה צעירים היינו, כמה כוח היה לנו…

האמנם?

כל אחת מהתקופות הללו היא אבן דרך בחיי, כל אחת מהן היתה מלאת חוויות מרגשות, מסעירות, מהנות או מענות..על אף אחת מהן לא הייתי מוותרת- כי הן הפכו אותי להיות מי שאני היום- לטוב ולרע.

מכל חוויה למדתי קצת על עצמי- מי אני רוצה להיות ומי אני לא רוצה להיות, מה עושה לי טוב, ומה מפגיש אותי עם צדדים שאני לא אוהבת בי, אילו אנשים אני רוצה לידי, וממי עלי להשמר-

כל אחת מהתקופות הללו חרוטה על בשרי- לטוב ולרע.

והנה אני היום-

נמצאת בדיוק במקום שנעים לי בו. בדיוק בדרך שאני רוצה, שאני בחרתי בה מתוך שלמות, מתוך עניין. כבר לא מתיישרת לפי מוסכמות.

אני אמא לשירה ועמית שלי שמלמדים אותי כל יום עוד קצת על עצמי. שמלמדים אותי בצורה הנקייה ביותר מהי נתינה ללא תנאי, מהי אמת, מהי תמימות.

אני בת זוג לבולי שמראה לי כל יום מחדש את היופי שבי, מלמד אותי על ריצה למרחקים ארוכים, מעניק לי את האפשרות לחלום ולהגשים וניצב כמו צוק איתן מול כל השגעונות שלי…

אני מאמנת אנשים בדרך להגשמת החלומות שלהם- רואה אותם חוצים מדבר בדרך אל המעיין הגועש, רואה אותם מקימים עסקים ומגשימים חלומות, מוצאים זוגיות או נפרדים מזוגיות פוגעת..עוזרת ליצור טוב ושפע בעולם.

אני בת ואחות, וגיסה ודודה למשפחה המופלאה שלי- משפחה שלימדה אותי בשנים האחרונות כמה הבסיס שלנו איתן, כמה חוויות יש לנו יחד- משמעותיות, מעצבות, מחזקות. משפחה שהיא הבסיס לי ולמה שאני- גאה להיות חלק מהמשפחה הזו- משפחת יסקין, אוהבת כל אחד מהם ומוקירת תודה על כך.

ולבסוף אני חברה. חברה של קבוצת אנשים שהולכת איתי בדרך המופלאה הזו.חלקם כבר 30 שנים!! חלקם 20, חלקם פחות..אני אוספת לי אותם בדרך, מאמצת אותם לחיקי ושומרת ונוצרת אותם. גם הם חלק ממי שאני. הם שלא מאכזבים, אוהבים, תומכים, מפרגנים, עוטפים, מלמדים, מעמתים ומהווים לי אור ומורי דרך.

אני מתבוננת בראי- ראי חיי, ומחייכת-

אשרי שזכיתי!

הילה.

תגובות

Your email address will not be published.

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>